Terminology/he

ב-KSP קיימים הרבה מונחים הקשורים למסלולים ולפיזיקה שלעיתים תכופות יכולים להיות מבלבלים לאנשים ללא רקע טכני. בנוסף, מונחים מדעיים וראשי תיבות רבים משמשים כקיצורים לתיאור מונחים נפוצים. הדף הזה נועד להיות טבלת חיפוש מפורטת של מונחים חשובים שיעזרו לך להתחיל בדרך לרמה של אסטרונאוט מדופלם!

מתמטיקה

מערכת קואורדינטות קרטזית - משתמשת בערכי מיקום

מערכת קואורדינטות פולארית - משתמשת רק בזווית ובאורך

אליפטי

בצורת אליפסה, בד"כ ביחס למסלול שלך

וקטור הנורמל

וקטור המאונך למישור מסוים

סקלר

ערך יחיד ללא כיוון. סקלרים בד"כ נלווים ליחידות מידה המתארות את המימדים של הסקלר. לדוגמה: 3 m/s, 3 m,3 s הם סקלרים: יש להם יחידות המציינות מהירות, אורך/מרחק וזמן בהתאם, אך אין להם כיוון.

וקטור

זוג של כיוון וערך. לדוגמה: מהירות (כיוון+גודל מהירות). הביטוי של וקטור תלוי במערכת הקואורדינטות שלו, וכמה מימדים נלקחים בחשבון. <35°, 12> הוא וקטור דו-מימדי קוטבי, בעוד ש-<14, 9, -20> הוא וקטור קרטזי תלת-מימדי. יש עוד מערכות קואורדינטות אבל שתי אלה הכי נפוצות.

<35°, 12> נראה כמו חץ בגודל 12 יחידות, מתחיל מנק' המוצא (אפס, זווית לא משנה מכיוון שזו נקודה ללא אורך) ומסתיים בנק' הנמצאת 35° מראשית הצירים (בד"כ ציר ה-X, זוויות חיוביות הולכות נגד כיוון השעון).

<14, 9, -20> נראה כמו חץ המתחיל מנק' המוצא (<0,0,0>) ומסתיים בנק שבה ערך ה-X הוא 14, ערך ה-Y הוא 9 וערך ה-Z הוא מינוס 20.

היתרון במערכת קרטזית הוא שאתה יודע בדיוק איפה נקודת הסיום נמצאת, אך קשה יותר למצוא את האורך. למרות זאת, במערכת פולארית קל מאוד למצוא את האורך, אך קשה יותר למצוא את המיקום הסופי.

הגדלים הפיזיקליים הבאים הם כולם וקטורים: מהירות, תאוצה, כוח

מערכת קואורדינטות תלת-מימדית זקוקה ל:

• נקודת יחוס. זוהי נק' המוצא שלך.
• 3   וקטורי-בסיס. הם מגדירים את יחידת המידה הבסיסית שלך בשביל הציר ואת הכיוון של אותו הציר.
• 3 סקלרים, שיכולים להיות או זוויות או קואורדינטות המביעות מיקום במרחב הקואורדינטות שלך.

מונחים אורביטליים

תצוגה של הפרמטרים האורביטליים הנפוצים ביותר

אפואפסיד(Apoapsis)

פריאפסיד(Periapsis)

אפסיד

→ See also: “Apoapsis and periapsis” section in Orbit

לכל מסלול אלפטי יש שני אפסידים. הפריאפסיד (q) הוא הנק' הקרובה ביותר של הגוף שסביבו נעים (הנק' הכי נמוכה במסלול) וה-אפואפסיד (Q) שנמצא בקצה השני של המסלול והוא הכי רחוק מהגוף שסביבו נעים (הנק' הכי גבוהה במסלול). האפסידים בד"כ נמדדים מפני השטח של הגוף בזמן שרוב הנוסחאות צריכות את המרחק ממרכז הגוף, אז לרוב מוסיפים את הרדיוס.

פרי-* ואפו-*

כשמדברים על מסלולים, פעמים רבות המילים "אפואפסיד" ו-"פריאפסיד" משתנות כדי לציין איזה כוכב או ירח המסלול סביבו. לדוגמה: "-קי" ו-"-קרב" הם הכי נפוצים כדי לתאר מסלולים סביב קרבין. התוצאה היא פריקי\פריקרב ואפוקי\אפוקרב.

צומת עולה (Ascending Node)

הנקודה שבה המסלול חוצה את מישור הייחוס בתנועה צפונה. כאן, "צפון" משמעותו הכיוון של הנורמל האורביטלי של מישור הייחוס.

צומת יורדת (Descending Node)

הנקודה שבה המסלול חוצה את מישור הייחוס בתנועה דרומה.

אקסצנטריות (Eccentricity)

${\text{ecc}}=1-{\frac {2}{{\frac {Q}{q}}+1}}$

סקלר המתאר את האליפטיות של מסלול.

• ecc=0 ← מסלול מעגלי.
• 0 < ecc < 1 ← מסלול אליפטי.
• ecc = 1 ← מסלול פרבולי - זהו מסלול בריחה.
• ecc > 1 ← מסלול היפרבולי - זהו מסלול בריחה.